אנדומטריוזיס

אנדומטריוזיס Endometriosis - סיבוכים, טיפול, דרגות ואבחון עצמי

אנדומטריוזיס: אנדו = פנים, מטריום = רחם

מה זה אנדומטריוזיס?

כאשר רקמת האנדומטריום (הרקמה התוך רחמית במצב תקין) גדלה מחוץ לרחם, המצב נקרא אנדומטריוזיס. האזורים הנפוצים ביותר לגדילה של רקמת אנדומטריום מחוץ לרחם הם איברי הרבייה: שחלות, חצוצרות, ורחם. רקמת אנדומטריום יכולה להופיע גם באיברים נוספים שנמצאים בקרבה אנטומית לאברי הרבייה כגון: המעיים הגסים, שלפוחית השתן והרקטום.
רקמת האנדומטריום ברחם מגיבה לשינויים הורמונליים שמופיעים במהלך המחזור החודשי. גם רקמת האנדומטריום שנמצאת מחוץ לרחם מגיבה לשינויים הורמונליים אלו. במקרים שרקמה זו אינה נמצאת בתוך הרחם אזי אין מקום דרכו הדימום יוכל לצאת מהגוף, וכאשר רקמה זו תדמם באיזור בו היא ממוקמת היא יכולה לגרום להיווצרות הידבקויות לאיברים סמוכים, ציסטות (חללים מלאים בנוזל) ורקמת צלקת מסביב לרקמת האנדומטריוזיס

ובשונה מאדנומיוזיס (באנגלית: Adenomyosis) - מצב רפואי הדומה לאנדומטריוזיס, בו רירית הרחם גדלה מחוץ לרחם, בתוך שריר הרחם. הרירית אינה במקומה ונוטה לדמם בזמן הווסת כשאר הרירית, אולם הדם אינו יוצא לגמרי ונשאר בזמן הווסת וכך נוצרים כיסי דם רבים שגורמים לרחם מוגדל.

הסימפטומים

נשים רבות הסובלות מאנדומטריוזיס אינן סובלות מסימפטומים כלשהם. הנשים שסובלות מסימפטומים מסוימים מתלוננות על:

1. דימום וסתי רב.
2. כאבי גב קשים לפני ובמהלך המחזור החודשי.
3. התכווציות בטניות חזקות מאוד בזמן הדימום.
4. כאבים בזמן יחסי מין.
5. הפרעות במערכת העיכול כגון: עצירות, כאבים בזמן
יציאה, שלשולים המופיעים בעיקר בזמן המחזור החודשי.
6. כאבים במתן שתן, או דחיפות במתן שתן בעיקר בזמן המחזור החודשי.
7. קשיים להרות.

הגורמים ע"פ הרפואה הקונבנציונאלית:

עדיין לא יודעים בוודאות מהי הסיבה לגדילה של רקמת האנדומטריום מחוץ לרחם להלן מס' תיאוריות שונות שלא הוכחו :

• קיימת תיאוריה לפיה דם וסתי ורקמת האנדומטריום זורמים בחזרה דרך החצוצרות לרקמות האגן, שם הן מתחילות לגדול.
• קיימת תיאוריה לפיה אנדומטריוזיס היא בעיה מולדת, המתפתחות מרקמות עובריות של אברי המין באגן, אשר לא היגרו לרחם. תאים עובריים אלה מקבלים גירוי כאשר המחזור החודשי מתחיל עם ההתבגרות המינית, ואז מתחילים להתפתח פצעים ומופיע כאב. תיאוריה זו מגובה על ידי העובדה שאנדומטריוזיס נוטה להופיע אצל נשים בעלות קשר משפחתי, כך שייתכן גורם תורשתי, וכן על ידי העובדה שיש נערות הסובלות מכאב חמור באגן עקב אנדומטריוזיס מיד עם הופעת הוסת הראשונה שלהן. תיאוריה דומה גורסת, כי רקמות אגן הירכיים הופכות לרקמה של רירית הרחם, כנראה עקב גירוי או פעילות הורמונאלית שמעוררים רעלנים כגון דיוקסין (אשר ניחן בפעילות דמוית אסטרוגן).
• ידוע שאסטרוגן מקדם את הגדילה של רקמת האנדומטריום אצל נשים בעלות רגישות, אך מקור הרגישות אינו ידוע. העובדה שכיום נשים רבות יולדות בגיל מאוחר יותר ויש להן יותר מחזורים יכולה להסביר את השכיחות העולה של אנדומטריוזיס (לנשים שאינן נכנסות להריון ומיניקות יש, באופן מחזורי, רמות אסטרוגן גבוהות יותר), אם כי הדעות בנושא חלוקות.

עוד בהקשר ההורמונאלי : ידוע כי הכאב של אנדומטריוזיס חמור יותר בביוץ ובמהלך פרקי טרום-הוסת והוסת של המחזור. מתוך הדמיון בין הפצעים של רירית הרחם ובין הרקמה שבתוך הרחם מובן, שכאשר אישה מדממת בזמן הוסת גם הרירית שמחוץ לרחם משחררת כמויות דם מזעריות בתוך הגוף. חלק מהמומחים גורסים, כי פצעי האנדומטריוזיס מפרישים חומר שגורם לדימום מנימים היקפיים בצפק (הרפידה העוטפת את חלל האגן), ודימום זה יוצר כאבים.

אבחון ע"פ הרפואה הקונבנציונאלית

רופא הנשים יחשוד בתופעה זו כאשר מופיעים אחד הסימפטומים שתוארו לעיל. הרופא יבצע בדיקה של האגן לזיהוי ציסטות, או רגישות באזורים שונים באגן. לרוב על מנת להגיע לאבחנה מלאה הרופא יצטרך לבצע תהליך הקרוי לפרוסקופיה (החדרת סיב אופטי דרך חתך זעיר בבטן לבדיקת אברי הבטן והאגן).

בשיטה זו הרופא יכול לראות את המיקום, הגודל, ואת מספר הרקמות שקיימות. לעיתים ניתן בשיטה זו לבצע ביופסיה של רקמות שונות על מנת לאשר את האבחנה על ידי בדיקה היסטולוגית לזיהוי רקמת האנדומטריום.

הגורמים לאנדומטריוזיס ע"פ הגישה ההוליסטית:

מאפיינים רגשיים אפשריים:
מתח רב בגלל אורח חיים עמוס ומהכאב הכרוני המתמשך. ייתכן רגש דו-ערכי של האישה ביחס להריון, לידה ובכלל נשיות. פעמים רבות אנדומטריוזיס מתעורר כאשר הצרכים הרגשיים של אישה בקונפליקט עם תפקודה בעולם החיצון.

1. אם אכן קיימים תאים עובריים בחלל אגן הירכיים שיכולים לצמוח ולהפוך לרקמה של רירית הרחם, מעניין לראות מדוע רק נשים מסוימות מפתחות סימפטומים; לפי ד"ר כריסטיאן נורת'רופ, התשובה לכך מצויה אצל האישה, ורק היא יכולה לפענח מה הסימפטומים מנסים לומר לה. בהקשר זה כדאי לציין גם, שהאפשרות הגנטית ללקות באנדומטריוזיס (כמו במרבית המחלות) אינה חייבת להתבטא, וביטויה קשור באורח החיים ובסביבה.

2. למרות שהמחקר בנושא מועט, חוקרים רבים מקשרים בין רמות מתח גבוהות ובין אנדומטריוזיס. המכאניזם שמסביר כיצד מתח גורם לאנדומטריוזיס אינו ברור, אבל יש מחקרים המספקים "רמזים" מעניינים, ביניהם מחקר שהראה כי לנשים בעלות אנדומטריוזיס סימפטומטי היו נוגדנים עצמיים, נגד הרקמות שלהן – עצמן. מדענים אף מצאו עדויות לכך שמאקרופאג'ים (תאים חיסוניים שתוקפים פולשים לגוף) עשויים לתקוף את רקמת האנדומטריום. מכאן הועלתה השאלה אם אנדומטריוזיס היא מחלה אוטו-אימונית ("Obstetrics & Gynecology", 1987). אם אכן קיים קשר כזה, הרי שמתח עשוי לגרום לאנדומטריוזיס על ידי יצירת הפרעה במערכת החיסון.
יש לציין, כי כאשר אנדומטריוזיס גורם לכאב, הכאב עצמו הופך לגורם מתח משמעותי, המשפיע על יכולתן של נשים לתפקד בחיי היומיום, על חיי המין שלהן ועוד. "מחזוריות" זו היא אופיינית לכל בעיות הכאב, ועשויה להחמיר את הסימפטומים הפיזיולוגיים ביצירת דלקות, הגבלה בזרימת הדם ומתח שרירי.
ד"ר כריסטיאן נורת'רופ מצינת כי לנשים עם אנדומטריוזיס יש נוגדנים עצמיים, ולכן ברמה מסוימת הנפש של אגן הירכיים שלהן דוחה היבטים של עצמה. בהקשר לפריון, נוגדנים עצמיים עשויים להיות קשורים לדו-ערכיות של האישה ביחסה להריון.
חיינו תלויים ביכולתה של מערכת החיסון להבחין בין ה"עצמי" למה שאינו עצמי. כשמערכת החיסון ממלאת פקודות להרס עצמי, התפיסה לפיה היא מעבירה מסרים שעולים מהנפש שלנו יכולה לעזור בריפוי.

3. מבחינה היסטורית, אנדומטריוזיס מכונה "מחלת הקריירה של האישה" הן מפני הקשר בין רמות מתח ובין המחלה והן בשל הטענה לפיה נשים שדוחות לידה נמצאות בסיכון גבוה יותר ללקות בה (נורת'רופ מצטטת את ד"ר דיוויד רדווין, מומחה לאנדומטריוזיס, הטוען טענה נגדית לפיה הריון אינו מספק הגנה מהמחלה). לפי ד"ר כריסטיאן נורת'רופ, סביבת עבודה שיוצרת פיצול שכלי-רגשי אצל האישה היא גורם הסיכון המשמעותי בהקשר זה.

4 מחקרים הראו שכיחות גבוהה של התעללות נפשית, מינית או פיזית מוקדמת בחולות עם אנדומטריוזיס, ובעיקר בכאבי אגן כרוניים.

5 לפי כריסטיאן נורת'רופ, אנדומטריוזיס מתעורר כאשר הצרכים הרגשיים של אישה מתמודדים עם תפקודה בעולם החיצון. זו אחת מדרכיו של הגוף למשוך אליו תשומת לב כאשר צרכיה העמוקים ביותר של אישה נמצאים בעימות ישיר מול הדרישות שמופנות כלפיה. פסיכולוג יונגיאני התייחס למחלה כאל "קרבן דם לאלה"; בייחוד עבור נשים שהן חלק מהעולם העסקי התחרותי ואינן מקבלות את התמיכה המאזנת בבית, מחלה זו מהווה תזכורת לצורך של האישה בטיפוח עצמה ואופייה הנשי.

טיפול – בראיה הוליסטית

לפי אליס ד. דומאר ("Healing mind, Healthy woman, Alice D. Domar & Henry Dreher)
ד"ר (PHD) דומאר מתמקדת בעיקר בהתמודדות עם הכאב של אנדומטריוזיס, כלומר בטיפול שהוא ברובו סימפטומטי. עם זאת יש לציין, שההקלה על הכאב ועל המתח הנלווה אליו יכולה גם לצמצם את התופעה עצמה.

ההצעות שהיא מפרטת :
1. ניהול "יומן כאב" (כן, עוד יומן!!!). ביומן זה מציעה דומאר :
• לרשום את רמות הכאב בזמנים קבועים, 3 פעמים ביום.
• לתעד את הפעילות המתאימה לזמן הרישום.
• לרשום את תחושת הכאב הפיזי (לחץ, "שריפה", "דקירות" וכד'), ולדרג אותו מ-0 (אין כאב) ועד 10 (הכאב החמור ביותר האפשרי).
• רישום "מצוקת הכאב", המתקשרת לתפיסתה של האישה את הכאב ומעריכה את העקה הנפשית שהיא חווה בעקבותיו : רישום התחושה (תסכול, עצב, חרדה, כעס וכד') ודירוג מ-0 ועד 10.

דומאר מציעה לנתח את תוצאות היומן לאחר שבוע, בהקשרים הבאים :
• חיפוש אחר דפוסים הקשורים לכאב – שעות במהלך היום, פעילויות, וכן קורלציה בין מצבים נפשיים, אירועים גורמי מתח או קשר עם אנשים מסוימים – ורמת הכאב.
• תשומת לב להתאמה או חוסר התאמה בין רמת הכאב הפיזי ורמת המצוקה הנפשית. נשים רבות מגלות, כי ערכי המצוקה הנפשית שלהם גבוהים מאלה של הכאב הפיזי. משמעות הדבר היא שתפיסת הכאב היא גורם דומיננטי בחוויית הכאב של האישה. מטרת התרגיל היא להיות מודעת לפערים בין הכאב הפיזי ובין תפיסת הכאב, ולצמצם אותם. תרגיל כזה יכול להקל על המצוקה הנפשית בה שרויה האישה ואף על הכאב הפיזי עצמו, כיוון שהמצוקה הנפשית לגבי הכאב יכולה ליצור משוב אל אזורי הכאב במוח.
2. שינוי הפרספקטיבה לגבי הכאב – מטרה אינה "לדחוף" את התודעה לכיוון מחשבות חיוביות, אלא ליצור פרספקטיבה רציונאלית, להבדיל מאמירות כגון "הכאב הזה יהרוס את חיי". המטרה היא לראות את המצב הנתון, אבל להכיר גם בקיומם של אמצעים לשפרו. דרך נוספת לשינוי הפרספקטיבה היא למצוא פעילות המיטיבה עם האישה, ודרכה לנסות לראות את הדברים באור חיובי יותר ומלא תקווה (פעילות כזו יכולה להיות שיחה עם אדם תומך, אמבטיה מרגיעה, תרגול מדיטציה כלשהי, "פריקה" של המצוקה על ידי כתיבה...).
3. הרפיה ודמיון מודרך – דומאר ממליצה על תרגול טכניקות הרפיה על בסיס קבוע, אם ניתן פעמיים ביום. בנוסף, עוזר לתרגל הרפיה כאשר הכאב מופיע. סוגים שונים של מדיטציה, מיקוד בנשימה, סקירת הגוף – יכולים לסייע. לגבי דמיון מודרך, דומאר מציעה שני תרגילים אפשריים (כמובן, קיים מגוון גדול של תרגילים כאלה, לפי הטווח היצירתי של האישה או של מי שמדריכה אותה) :
• דמיון של פס אור מרגיע ומרפא (לעתים נשים מדמיינות את הכאב שלהן כבעל צבעים "חמים", כגון אדום, ואז עוזר לתת לפס זה צבע "קר", כגון כחול), הנכנס אל הגוף דרך קודקוד הראש, מתפשט ונע במורד הגוף עד הרגליים. האישה מתמקדת גם באזורים שנדמה שהם מתנגדים ל"פס האור" – בלי לנסות לכפות את התהליך. בנוסף, היא שמה לב לתחושות הפיזיות תוך כדי התרגול.
• יצירת ויזואליזציה של "מקום בטוח" אליו האישה לוקחת את עצמה בדמיון (ניתן גם מתוך זכרונותיה). האישה תבחין בתחושותיה ב"מקום" זה (מה היא רואה, שומעת, מריחה, חשה) ותתמקד בהן, כך שהיא מאפשרת לעצמה "לשקוע" בחוויה. תרגול זה מומלץ למשך כ-20 דקות, ואחריו מומלץ שהאישה תשים לב לתחושותיה הפיזיות.
4. תשומת לב שקטה – המאמץ המנטאלי הכרוך בבריחה מהכאב הוא לעתים מתיש יותר מהכאב עצמו; הוא מגביר את הפחד ויוצר ניתוק מנטאלי ואנרגטי מהחלק הכואב. דומאר מציעה מודעות לכאב, שאינה אובססיבית אלא מאפשרת את נוכחות התחושות, וכן מודעות לתחושות שעולות בעקבות הכאב. הטכניקה המומלצת היא מיקוד בנשימה, תוך כדי שהאישה מאפשרת לכאב לבוא וללכת מהתודעה. בתרגול טכניקה זו ייתכן שבתחילה תורגש התגברות של הכאב, אך בהדרגה תהיה טרנספורמציה של התחושות (דומה קצת למדיטציית ויפסאנה). טכניקה זו אינה מומלצת לנשים שעבורן היא יוצרת עומס או חרדה.
5. הקשר בין אנדומטריוזיס ופגיעה נפשית/פיזית/מינית מוקדמת – התמודדות עם הפגיעה בהקשר מרפא יכולה לסייע, בייחוד בתפיסת הכאב שלעתים משקפת אצל נשים אלה את החוויות הקשות שעברו (תחושה של חוסר שליטה, תחושה שלא מאימינים להן). גם ללא היסטוריה של התעללות, נשים רבות עם אנדומטריוזיס חוות עצב, מתח וכעס – רגשות שניתן לחקור דרך פסיכותרפיה (בייחוד מציינת דומאר את הצורך להרפות מהאשמת הסובבים או מהאשמתה של האישה את עצמה במצבה). גם כתיבה "בלתי מצונזרת" של התחושות בהווה ושל חוויות העבר יכולה לסייע, והאישה יכולה לעבור דרכה בהדרגה מפורקן לתובנות ולפעולות מתאימות (למשל, דרך הבנת הקשרים בין הכאב ובין אירועים מסוימים בחייה שגרמו לה מתח).

לפי ד"ר כריסטיאן נורת'רופ :
1. "רפואת אנרגיה" – כל דבר המשפר את תפקודה של מערכת החיסון ומגביר את זרימת האנרגיה בגוף יכול לסייע במקרים של אנדומטריוזיס.
• על האישה לשאול את עצמה שאלות לגבי צרכיה הרגשיים, מידת המנוחה לה היא זוכה בחייה, היותה מצויה בתחרות בחייה והשינויים שהייתה רוצה שיתחוללו בחייה או במשרה שלה. כמו כן עליה לברר עם עצמה אם היא מוכנה לערוך שינויים, ואם היא מאמינה כי יש בכוחה לעשותם. על שאלות אלה צריכה האישה לענות לעצמה בכנות.
• הריפוי ברמה העמוקה כרוך בשינוי האופן שבו האישה רואה את עצמה בעולם – בדיקת רגשותיה כלפי נשיותה, ולעתים גם צמצום ניכר של הפעילות היומיומית, ליצירת איזון בריא בין העצמי החיצוני והעצמי הפנימי.
• הנחת תחבושות שמן קיק על הבטן התחתונה לפחות 3 פעמים בשבוע, למשך שעה בכל פעם, למעט בפרקי זמן של דימום כבד. במהלכן, שימת-לב למחשבות, דימויים ותחושות שמתעוררים.
• טיפול באקופונקטורה בשילוב עשבי מרפא סיניים
• עיסוי גוף כללי לפחות אחת לשבועיים, במשך חודשיים לפחות. שימת-לב למתחולל אחרי העיסוי.
2. שינוי תזונתי. הסימפטומים של אנדומטריוזיס מתגברים בעקבות נוכחות אסטרוגן. הם גם מחמירים עקב עודף של איקוסנואידים (חומרים דמויי הורמונים) מקבוצה 2, המצוי ברמות גבוהות יותר בציסטות של רירית הרחם אצל הנשים הסובלות מאנדומטריוזיס המלווה בכאבים עזים (לעומת אלה הסובלות מאנדומטריוזיס ללא כאבים). גורם נוסף המחריף את המחלה הוא חוסר באיקוסנואידים מקבוצה 1, שהם נוגדי דלקת, מקדמים תהליכי זרימה בגוף.

תזונה המסיעת בריפוי אנדומטריוזיס:

1.מזון אורגני. מזון זה אינו מכיל אסטרוגנים שעלולים להימצא בקוטלי חרקים,בקוטלי עשבים ובבקר שהוזרקו לו הורמונים.
2.דגנים מלאים קטניות וירקות העשירים בסיבים תזונתיים המסייעים לאיזון ה"חידקים הטובים" הקשורים לחילוף החומרים של האסטרוגן.
3.דגי מים קרים כמו דגי סלומון, טונה ומקרל. הם מהווים מקור טוב לחומצות שומניות חיניות. חומצות אשר מסייעות להפחתת הדלקות והכאבים.
4.זרעי פשתה ומים (שתי כפות זרעי פשתה לארוחה מדי יום בצירוף 300 מ"ל מים)זרעי הפשתה מסייעים לשמור על רמה מאוזנת של אסטרוגן.
5.פירות וירקות כמו תפוחי עץ, דובדבנים ברוקלי,כרובית וכרוב ניצנים. פירות וירקות אילו מכילים את הפיטוכימיקל אינדול- 3- קרבונל שמסייע לכבד לנקות את הגוף מאסטרוגן.
6.ירקות ועלים כגון סלק,גזר,ארטישוק,עלי שן ארי,בצל ושום.מזונות אילו מזרזים את תהליך סילוק הרעלים על ידי הכבד.
7.יוגורט אורגני מוחמץ כדי להעלות את כמות החיידקים הידידותיים במעי הגס.
8.כוס מיץ מירקות ירוקים ו/או מאצות ירוקות. הדבר מסייע בניקוי הגוף מרעלים.

מזונות שיש להמנע מהם

בשר בקר.
מוצרי חלב
סוכר לבן
קפאין
אלכוהול .
מזונות מעובדים, משומרים ומטוגנים הגורמים להחלשה של המערכת החיסונית

תוספי מזון מומלצים

ויטמינים מקבוצה B מעורבים בחילוף החומרים של אסטרוגן.טלי 50 מ"ג מקומפלקס מדי יום.

מולטי ויטמינים. טלי בהתאם להוראות המופיעות על האריזה.

ויטמין C המשפר את תפקוד המערכת החיסונית. הגדילו בהדרגה את המינון עד ל-6 גרם מדי יום. אפשר להקטין את המינון אם מופיע שלשול.

צמחי מרפא:

זנב הארי – צמח מרפא המתאים לטיפול בכאבים עזים ברחם. טלי אותו שלש פעמים ביום.
פטל - צמח מרפא המסייע בעצירת דימום. הוא עשוי להועיל במקרים של דלקות וכאבים ברחם. שתי מדי יום שלוש כוסות של חליטת תה מצמח זה.
סרפד- צמח מרפא זה מסייע ביצירת דם ומונע אנמיה. אם את סובלת מדימום כבד בזמן הווסת טלי 500 מ"ג פעמיים עד שלש ביום,למשך שבועיים.
נשים הסובלות מאנדומטריוזיס ערות לעיתים בלילות מחמת הכאבים העזים. כדי להירדם ניתן לשתות תה מחליטת סקוטלריה, שעונית או ולריאן.
כלי דם והעברת נוזלים) ומסייעים בשיפור התפקוד העצבי היעדים והחיסוני.
תזונה ע"פ כריסטיאן נורתרופ:
איזון רמות איקוסנואידים :
• נטילת חומצות שומניות ממקור טוב מדי יום. חומצות שומן חיוניות (אומגה 3, אומגה 6) חשובות לסינתזה של איקוסנואידים (בשילוב עם רמות טובות של אבץ, מגנזיום, ויטמינים מקבוצה B ו-C). מקורות טובים לחומצות שומן אלו הם : שמן שומשום, שמן אגוזי פקאן, אגוזי מקדמיה, שמן בוטנים, שמן פשתן, דגי מים קרים (כגון קוד, מקרך, סלמון, סרדינים).
• סילוק מוצרי חלב ובשר מהתפריט (אלה עשירים בחומצה ארכידונית, חומצת שומן שממנה נוצרים חומרים רבים מחוללי דלקת), וכן הימנעות משמנים בלתי רוויים חלקית, כולל מרגרינה. שומן רווי חלקית נוצר בתהליך כימי מלאכותי; גופנו לא תמיד יודע להתמודד איתו, והוא קשור לנזק תאי, לטרשת עורקים, לבעיות כולסטרול ולסרטן. בהקשר של אנדומטריוזיס, הוא גם יוצר "תקיעות", זרימה פחות טובה בגוף.
איזון רמות האסטרוגן :
• ירקות ממשפחת המצליבים, כגון כרוב, ברוקולי ולפת.
• מוצרי סויה (טופו ממקור טוב, טמפה, רוטב סויה, מיסו).
• תפריט עשיר בסיבים יכול לצמצם את הכמות הכוללת של אסטרוגן בדם. נורת'רופ ממליצה על צריכה יומית של 25 גרם סיבים, שמקורם בדגנים מלאים (לא יבשים, שרובם מכילים יותר מדי פחמימות מזוקקות בהשוואה לתכולת הסיבים שלהם, אלא בעיקר שיבולת שועל וחיטה גרוסה), בשעועית, באורז מלא, בירקות ובפירות.
תוספים תזונתיים : ויטמינים ומינראלים, בדגש על ויטמינים מקבוצה B (ידועים גם כמסייעים להרגעה מנטאלית), אבץ, סלניום, ויטמין C ומגנזיום. ד"ר כריסטיאן נורת'רופ מציינת מחקר בו מצבן של נשים שסבלו מסימפטומים של אנדומטריוזיס ונטלו תוספים תזונתיים השתפר ב-98%. התוספים היו תיאמין, ריבופלבין ופירודיקסין, אבץ ציטראט ומגנזיום אמינוכולט (המינונים, וכן המובאות הקשורות למחקר, מופיעים בעמוד 138 בספר המצוטט בסוף הרשימה הביבליוגרפית).
כאשר מטפלים באמצעות תוספים תזונתיים ורוצים להגיע לתוצאות חשוב להתמיד בנטילתם במשך חודשיים-שלושה לפחות.

אנדומטריוזיס ברפואה האיורדווית:

לפי האיורוודה, תהליך של מחלה או הפרעה בריאותית כלשהי מתחיל בחוסר איזון בין שלוש הדושות.
דושה היא "יסוד" או "תכונה עיקרית", המאפיינת את המבנה הפיזי – מנטאלי של האדם; שלוש הדושות הן ואטה, פיטה וקאפה, ולכל אדם יש באופן מולד יחסי דומיננטיות שונים בין שלושתן.
איכויותיהן הפיזיות, האנרגטיות והרגשיות של הדושות מתבטאות גם בהשפעה על המערכת ההורמונאלית ועל המחזור החודשי.
• ואטה (רוח, מורכבת מהיסודות מרחב ואוויר, או vayu) – מילולית, "זה שמניע דברים". שולטת בתנועות בגוף ובמיינד, ובכללן הנשימה, מחזור הדם והלימפה, הולכה עצבית, סילוק פסולת, תנועת המחשבות והמחזור החודשי. כמו – כן, הואטה שולטת בדושות האחרות. אנרגטית, קשורה ליצירה, לשינוי ולאינטואיציה. בתחום הואטה כלולות הפראנה והאפאנה (מהעבודה הראשונה!).
• פיטה (אש, מורכבת מהיסודות אש ומים) – מילולית, "זה שמעכל דברים". אחראית לתהליכים הכימיים והמטבוליים בגוף. שולטת בחום של הגוף ובעיכול. מבחינה אנרגטית, קשורה להגשמה, ליישום ולמוטיבציה, ורגשית – לגאווה, לכעס, ועוד. המחזור החודשי בכללותו הוא בעל טבע של פיטה, כך שכל הפרעה בו קשורה גם להיבט זה.
• קאפה (מים, מורכבת מהיסודות מים ואדמה) – מילולית, "זה שמחבר דברים". אחראית ליציבות בגוף ובמיינד. קשורה למאזן המים וללחות בגוף, לפלסמה של הדם, לשרירים, לעצמות ולשומן, כמו גם לנוזלים הוגינאליים.

לנשים בעלות דומיננטיות של קאפה יש נטייה לאנדומטריוזיס (הדושה קאפה מתקשרת ל"צבירה"). עם זאת, המצב של אנדומטריוזיס נחשב למצב דלקתי, ולכן נחשב לחוסר איזון בעיקר של הדושה פיטה. ב-1994, מעל 5 מיליון נשים בארה"ב סבלו מאנדומטריוזיס; 75% מתוכן היו בגילאים שבין 24 ל-45, הנחשב לזמן ה"פיטה" של החיים.
טיפול :
באופן כללי, הדם והכבד, שהם מקור הפיטה בגוף, צריכים להיות מנוקים ולשוב לפעילות תקינה.
הטיפול נתמך על ידי תזונה "נגד פיטה":
• ירקות – מתוקים ומרים. חלק גדול מהירקות הירוקים והעליים (ברוקולי, חסה, כרוב, אספרגוס, סלרי, כרובית, מלפפון, פטרוזיליה, קישוא ירוק, נבטים), תפוחי אדמה.
• פירות – פירות מתוקים. תפוחים, תאנים, מנגו, אננס, ענבים, בננות, רימונים, מלון.
• דגנים : מרבית סוגי האורז אך לא אורז חום (בעיקר אורז בסמטי ולבן), שעורה, שיבולת שועל, חיטה, תירס...סויה, שעליה נורת'רופ ממליצה, נחשבת למזון העשיר בפיטה.
• לאוכלים בשר, מומלץ עוף או הודו, ולא בקר או כבש.
• חלבון הביצה ולא החלמון.
• לא מומלצים אגוזים.
• לא מומלצים גרעינים, פרט לגרעיני חמנייה ודלעת.
• הימנעות ממרבית התבלינים, מאלכוהול, ממלח ומסוכר לבן, וכן משמנים מזוקקים.
חשובה גם סביבה רגשית שתומכת בהורדת הפיטה, כלומר סביבה שקטה, לא תחרותית ואוהבת, שאינה מייצרת כעס, תסכול או קונפליקטים.

תרגול יוגה להקלה על אנדומטריוזיס

אישה שסובלת מאנדומטריוזיס סובלת כאבים רבים באזור האגן.
התרגול ישים דגש על זרימה, הנעה והקלה על הכאב, התיחסות עדינה והדרגתית לאזור הפגוע, שימוש בהרפיה ובצלילים.

נשימה – נשימות משחררות (נשיפה דרך הפה, הה, פףף, ששש...)
- נשימות אוג'י שמכנסות פנימה
- נשימה אל המקום הכואב
- נשימות עם הוצאת צליל

התנוחות-
- עבודה עם שרירים מייצבים
- עבודה על מפרקי הירכיים
- עבודת ריכוך לאזור האגן
- כפיפות לפנים
- פיתולים

הרפיה – שימוש בדמיון מודרך, התבוננות בכאב, הרפיה עם צלילים