שיעורי יוגה להריון, הכנה ללידה ואחרי לידה. קורס מורים הוראת יוגה הריון

שינוי הגוף בזמן ההריון 

להלן סקירה של מרבית השינויים פיזיולוגיים בהיריון

מרגע ההתעברות מתחולל בגוף האישה, יש מי ששמחה בשינויים האלו ואחרות מוטרדות מהשינויים שיחולו בגופן אפילו עוד לפני תחילת ההיריון. מרגע ההתעברות מופרשים בגוף האישה הורמונים המשפיעים על גופה ועל נפשה.

1. כבר מראשית ההיריון מתווסף שומן לירכיים ולאגן

ימים ספורים לאחר ההתעברות מתחילה זרימת שומן לאזור הירכיים. האגן צריך את השומן כדי לשאת בעומס של ההיריון. הגוף מרפד את עצמו כדי לתמוך ביציבה המשתנה ובמקל הגוף שעולה.
משקל האישה וגוף האישה לא יחזור להיות בדיוק כפי שהיה לפני ההיריון.
החזה מתמלא- כתוצאה מהשינויים ההורמונאליים, פעמים רבות השינוי הראשון שנשים מרגישות זה ההתמלאות של השדיים, רגישות בשדיים למגע, כאב קל וכו'. הפטמות מתחילות לגדול והעור שמסביב לפטמה מתכהה. בשבוע ה- 20 השדיים גדךלים בצורה ניכרת וזה נובע מהתרבות התאים המייצרים חלב והתפתחות צינוריות החלב.

הגוף מתעגל
בחברה אנורקטית מתנגש המראה עם הרצוי...- החברה שלנו לא רגישה מספיק לצרכים המשתנים של האישה ההרה. בעולם המערבי השמנה לא נתפסת כדבר חיובי ונשים דואגות אם יחזרו לג'ינס שלבשו קודם. מחשבות אלו ניזונות מתפיסת האישה בחברה המערבית ומודל היופי הנשי בחברה שלנו- אישה רזה, מותניים צרים, ישבן קטן, בטן שטוחה וכו'. תפיסה זו עלולה לגרום לאישה לחוש מנותקת מההיריון ולהאשים את ההיריון בשינויים שחלים בה. תפיסה אחרת תאפשר לאישה לקבל שינויים אלו בברכה ואף ליהנות מהם.

שינוי באיזון וכוח הכובד ממש מתחילת ההיריון
בהדרגה משקל הגוף עולה- עלייה של 8-20 ק"ג זה עומס אדיר על מערכת השלד

2. השומן באגן העולה בתקופת ההיריון

יעלה את רמת האסטרוגן ואחרי כל היריון הגוף ישתמש בשומן זה . כדי להפיק אסטרוגן בגיל מעבר לכן שומן באגן מצויין לנשים. השומן באגן מעלה את רמת האסטרוגן בהיריון. השומן הזה נשאר ולא נעלם אחרי ההיריון, הוא הכרחי ומגן על נשים בגיל המעבר מהירידה ברמות האסטרוגן, כשהשחלות מפסיקות לייצר אסטרוגן תאי שומן יודעים לייצר אסטרוגן, ואלו מצבורי אסטרוגן לעתיד.
הרזייה מאסיבית אצל אישה תפגע באסטרוגן וצפיפות העצם - לנשים רזות מידי ללא מאגרי שומן יהיה חוסר באסטרוגן ואז יש פגיעה בצפיפות העצם, לכלי הדם, ללב ותופעות גיל המעבר  (אצל גברים שומן בבטן מסוכן ללב) 

3. מערכת מחזור הדם

# נפח הדם במחזור הדם עולה מכ-4 ל' עד לכ- 5.2 ל' בסוף ההיריון, זה מבטיח אספקת דם טובה לעובר ולאישה.- הגוף צריך יותר דם כי הוא צריך לספק גם דם לעובר שהולך ומתפתח. הגידול הוא בעיקר במרכיב הנוזלי של הדם אבל מספר תאי הדם האדומים עולה גם הוא. העלייה בנפח נוזל הדם מדלל את ריכוז ההמוגלובין בדם, תופעה זו נקראת אנמיה פיזיולוגית של ההיריון והיא טבעית. תפקיד ההמוגלובין הוא נשיאת חמצן בדם והברזל חיוני לבניית המוגלובין. כשליש ממאגרי הברזל של האישה עוברים אל התינוק והיא צריכה להשלים את החוסר ע"י אכילת מזונות עשירים בברזל וע"י תוספים. אם יש חוסר בברזל תהיה ירידה בכמות ההמוגלובין בדם ואז תיווצר אנמיה מחוסר ברזל וחשוב להשלים חוסר זה.

# תפוקת הלב גדלה במשך ההיריון והיא מגיעה לשיאה בלידה- בהריון כוח השאיבה של הלב גדל, בכל פעימה של הלב נפלטת כמות גדולה יותר של דם אל מחזור הדם. תהליך זה מתחיל תוך שבועות אחדים לאחר תחילת ההיריון.
# ההורמונים המופרשים במשך ההיריון (אסטרוגן ופרוגסטרון) מרפים את הדפנות השריריים של כלי הדם ומרחיבים אותם וכך גורמים לזרימת דם תקינה כדי להעביר חמצן וחומרי מזון לתינוק דרך השלייה. ההורמונים גם גורמים להרפיית המסתמים שבוורידים הרחבים ואז זה יכול לגרום להיווצרות דליות ברגליים.
# לחץ דם משתנה בהיריון יש נשים הסובלות מלחץ דם נמוך/ גבוהה- "לחץ דם" זה המונח המשמש לתיאור הלחץ שהדם מפעיל על דופנות העורקים. לרוב לחץ הדם נשאר קבוע במשך ההיריון ונוטה לרדת מעט בשליש השני כאשר כלי הדם רפויים. אך יש נשים הסובלות מלחץ דם נמוך יוצר או גבוהה.

לחץ דם נמוך- אין איתו בעיה וזה מצב רצוי בהיריון אבל אם לחץ הדם יורד בפתאומיות או נעשה נמוך מאד הוא יוכל לגרום לסחרחורת או התעלפות. כשלחץ הדם נמוך מאד אז כשהאישה קמה בפתאומיות אחרי שכיבה ממושכת הן יכולות להרגיש סחרחורת או אחרי עמידה ממושכת. צריך לזכור זאת בתרגול
לא לקום בבת אחת, ולעלות במתינות בכפיפה לפנים.
לחץ דם גבוהה- הוא מצב מסוכן המופיע בכ- 5% מכלל ההריונות וקשור לרעלת היריון או אצל נשים שסבלו גם קודם מלחץ דם גבוהה.
קושי בהחזר הדם הוורידי- בשכיבה על הגב בשלב מאוחר של ההיריון ובשעת צירים משקלו הכבד של הרחם יפעיל לחץ על כלי הדם הגדולים- אבי העורקים (המזרים דם מהלב אל שאר העורקים וחלקי הגוף) ועל הוריד הנבוב התחתון (vena cava הווריד הכי גדול, המחזיר דם מפלג הגוף התחתון אל הלב). אבי העורקים והווריד הנבוב התחתון עוברים שניהם לאורך פנים עמוד השדרה. כשהרחם לוחץ עליהם זה יפחית את זרימת הדם אל הרחם ובחזרה מפלג הגוף התחתון (רגליים, הרחם וכו') אל הלב. זה עלול להביא להפחתת אספקת החמצן לתינוק ולהביא לירידה בלחץ הדם של האישה ותהיה הרגשה של חולשה למשל. לכן לא מומלץ לשכב במשך זמן ארוך על הגב, אפשר לתרגל על הגב אם מרגישים טוב, וזאת עוד סיבה לא ללדת על הגב.
אם האישה עומדת שעות רבות אפשר שדם רב יצטבר בוורידי הרגליים ויתקשה לחזור אל הלב (בגלל החסימה במפרקי הירכיים, המשקל של הרחם, והלב ששם את עיקר מאמציו בהזרמת דם אל וממרכז הגוף ופחות מהגפיים). מצב זה יכול לגרום לתחושה של סחרחורת וחולשה. היות והלב לא מספק מספיק אנרגיה לשם החזרת הדם אליו מפלג גוף תחתון (יותר משקיע בהזרמת דם לאיברים), החזרת הדם דרך הוורידים שברגליים נעשית באמצעות תנועת הנשימה: הלחצים שבחזה ובחלל הבטן שואבים את הדם ודוחפים אותו כלפי מעלה לאורך הגוף וגם השרירים ברגליים מזרימים דם אל הלב. לכן כ"כ חשובה תנועה של הרגליים ונשימה מלאה כי הם מסייעים לזרימת דם תקינה.
קושי בהחזר הדם הוורידי יוצר וורידים, דליות ובצקות ברגליים- כמות הדם בגוף גדלה, דופנות הוורידים והמסתמים נמתחים וזה גורם להצטברות דם בגפיים התחתונות וכתוצאה מכך הוורידים נפוחים וכואבים- ורידים דליתיים או דליות. יש גם דליות בפות ובפי הטבעת.

4. שינויים נוספים

השלד והאגן- כל העומסים והיציבה בגוף משתנים- כל העומסים והיציבה בגוף משתנים. יותר עומס על עמוד השידרה- השקע בגב התחתון גדל, והקימור בגב העליון מתגבר. עומס על האגן ומפרקי הירכיים, חייבים להיות מחוזקים, משוחררים וביציבה נכונה. לכן חושב בשיעורי היוגה לעבוד על חיזוק הגב, שחרור המותנית, שכמות, חגורת כתפיים צוואר, חיזוק השרירים המייצבים, יציבה נכונה.
עומס בכלל על מפרקי הגוף- בגלל המשקל שעולה ובגלל הרלקסין שמרכך את הרצועות המחברות את המפרקים זה לזה– עומס על כפות רגליים, מפרקי הירכיים, כפות ידיים, כאבים באגן ומפרקי האגן.
תנוחות עמידה וישיבה שהגב זקוף מחזקות את עמוד השידרה באופן סטאטי, ומשפרות יציבה.
שחרור מותנית על הגב ובחתול, תנוחת הכלב.
הרבה תרגילים לשחרור האגן ומפרקי הירכיים.
נשימה- זרימת הדם המואצת המתרחשת בהיריון תובעת את הגברת זרם החמצן דרך הריאות. זה גורם להתרחבות הריאות וקצב הנשימה יגבר (לא תמיד שמים לב לכך, אפשר להרגיש זאת עם התקדמות ההיריון בהתפשטות הצלעות לפני ולצדדים עם השאיפה). לכן כ"כ חשוב להדגיש את נושא הנשימה בתרגול היוגה. חשוב שהאישה תלמד לנשום נשימה נכונה ומלאה.
עם התקדמות ההיריון הדרישה לאספקת דם גדלה אל הרחם והאיברים הפנימיים. לקראת סוף ההיריון
דרישות הללו מוגברות בגלל התרחבות הרחם וגדילת העובר זה דורש עוד התרחבות של הריאות אך הרחם לוחץ על הסרעפת ועל חלל החזה, ומשום כך קטנה האפשרות של בית החזה לגדול ושל הריאות להתרחב. זה יכול לגרום לקוצר נשימה ולכאב בצלעות התחתונות.

חשוב לתרגל תרגילי נשימה- זה גורם לאספקת חמצן טובה לתינוק.

יש לחץ על הסרעפת, יותר דם בגוף, יותר חילוף חומרים, לכן חשוב ללמד נשים בהיריון נשימה מלאה ונכונה. מאד חשוב לנשום כדי לשפר את חילוף החומרים, לשחרר את הלחץ על הסרעפת ולהירגע!!!
# מערכת השתן- הרבה יותר שתן בהיריון – הכליות תפקידן לסנן את חומרי הפסולת מנוזל הדם. במשך ההיריון הכליות מפרישות יותר חומרי פסולת מן התינוק המועברים דרך השלייה אל מחזור הדם של האישה, וגם תפקוד הכליות גובר בגלל פעילות מוגברת של האיברים הפנימיים בגוף האישה. העלייה בזרם הדם לכליות גורמת לעלייה ביצור השתן ועל האישה יהיה לרוקן את שלפוחית השתן לעיתים קרובות יותר. תופעה זו בולטת בעיקר בתחילת ההיריון בגלל הלחץ של הרחם המתרחב על שלפוחית השתן. כאשר הרחם עולה מהאגן אל הבטן בסביבות השבוע ה-12 הלחץ על השלפוחית יורד עד שבוע 34 בערך שראש התינוק שוב לוחץ על השלפוחית.
לקחת נושא זה בחשבון בשיעורים, ולא להתפלא שנשים הולכות בתדירות גבוהה לשירותים.
מערכת העיכול- הורמוני ההיריון משפיעים על הרפיית כל שרירי הגוף כולל השריר החלק הנמצא בדופן צינור העיכול מן הוושט דרך הקיבה , המעי הדק והגס עד לחלחולת וזה גורם להאטה בפעילות של צינור העיכול לכל אורכו. זה אומר שהקיבה נוטה להתרוקן לאט יותר וגורמת להרגשת נפיחות זמן רב יחסית אחרי האוכל. גם המסתם שבמבוא לקיבה ירפה וזה גורם לצרבת (חומצה עולה מהקיבה לכיוון הוושט וגורם לתחושה של בעירה).
הפרוגס' מאט את התנועה הפריסטלטית במעיים- בהריון קצב מעבר המזון דרך המעיים איטי יותר וההתרוקנות של המעי הגס איטת יותר וזה עלול לגרום לעצירות.
שינויים הורמונאליים-
סמוך לביוץ הגופיף הצהוב מפריש את האסטרוגן והפרוגסטרון ואח"כ השלייה והעובר מייצרים אותם.
ההרומונים הללו מרפים שרירים חלקים- את השריר החלק של הרחם ומאפשרים את התרחבותו. הורמונים אלו עוזרים לרחם להסתגל להסתגל להריון ומעבים את רירית הרחם.
ההורמונים מרפים גם את שרירי שלפוחת השתן המעיים (זה גורם לעצירות) וכלי הדם- מאשפר זרימת דם גדולה יותר (גורם גם לדליות ברגליים).
לאחר הלידה רמות האסטרו' והפרוג' יורדים בתוך זמן קצר לרמות נמוכות זה מסייע לרקמות הגוף לשוב למצבן הקודם אך גם לשינוי חד במצב הרוח.
רלקסין- מופרש ע"י השלייה וגורם לרקמות החיבור הרכות ולרצועות שבגוף להתגמש ולהתרכך. זה מאפשר לאגן להתגמש ולהתרחב לקראת הלידה (עצמות האגן מתרחקות זו מזו ומרחיבות את חלל האגן). מאפשר את ריכוך הרצועות שתומכות ברחם ומאפשר להם להימתח בזמן הצירי וריכוך שריר הרחם יאפשר לו להתכווץ בצירים.
- ההורמונים יוצרים שינויים רגשיים במהלך ההיריון

5. הרחם

לפני ההיריון שוקל 70 גר' בנפח 10 סמק- רחם של אישה לפני ההיריון נראה כמו אגס קטן ושוקל 70 גר' ונפחו 10 סמ"ק.
בזמן ההיריון יגיע עד 1 קג' בנפח 5,000 סמק'- ויכול הלגיע לנפח של 5,000 סמ"ק
זהו איבר המורכב מסיבי שריר, רקמת חיבור ורירית- הרחם הוא איבר חלול המורכב מסיבי שריר, רקמת חיבור ורירית.
בזמן ההיריון – גדל ונמתח כפי שלא עושה אף איבר אחר בגוף
חשוב להבין זאת בהתיחסות שלנו לעלייה במשקל והשינוי ביציבה של האישה ההרה.

6.

# האסטרוגן מאפשר את גדילת הרחם- ההפרשה המוגברת של האסטרוגן בהיריון היא המאפשרת לרחם לגדול ולהימתח והיא גם מרככת את הרחם ומאפשרת לו גמישות.
# הפרוגסטרון מאפשר את עיבוי רירית הרחם
# דופן הרחם הופך דק במהלך ההיריון- ככל שההיריון מתקדם דופן הרחם הולכת ונעשית דקה
# משבוע 20 רקמות הרחם לא גדלות יותר אלא העובר עצמו הוא שדוחק את הרחם- משבוע 20 רקמת החיבור ורירית הרחם מפסיקות לגדול רק התינוק גדל והוא זה שמותח את הרחם.
# בסוף ההיריון החלק התחתון נמתח יותר ולכן שלייה נמוכה עולה מעלה
# הפרשה רירית אוטמת את פתח צוואר הרחם- במהלך ההיריון מופרשת רירית שחוסמת את צוואר הרחם ואוטמת אותו- "הפקק הרירי". פקק זה ומגן על רחם מפני חדירה של גורמים מזהמים. הפקק הרירי משתחרר סמוך ללידה.

7. צוואר הרחם

במשך כל ההיריון אמור צוואר הרחם להיות סגור ומהודק. בשבועות האחרונים עשויה להתחיל בצוואר הרחם פעילות שתתבטא בפתיחה ומחיקה קלה של הצוואר. הפעילות תגיע לשיאה בזמן הלידה.
לעיתים רחוקות קורה שצוואר הרחם נפתח בשלבים מוקדמים במהלך ההיריון- 'אי ספיקת צוואר הרחם'- אין זרימת דם טובה לחלק הפנימי של צוואר הרחם ואז צוואר הרחם נפתח מוקדם מידי וזה יכול לגרום להפלה. במקרה כזה עושים טיפול כירורגי שנקרא 'קשירת צוואר הרחם'- מלפפים חוט סביב צוואר הרחם כדי למנוע פתיחה מוקדמת של הצוואר. האישה נמצאת בשמירת היריון ולא כדאי לתרגל יוגה בקבוצה.

8. מי השפיר

# קרומי השפיר: החיצוני – כוריון – סיסית. הפנימי – אמניון – שפיר. 

בתוך הרחם התינוק מוגן ע"י שק השפיר מכיל את התינוק בכל שהותו ברחם ונועד להגן עליו (מחבלות, זיהומים). השק בנוי משני קרומים חזקים מאד:
הקרום החצוני- כוריון- שהוא חלק מהשלייה והקרום הפנימי- אמניון שמכיל את מי השפיר והעובר. קרומים אלו חזקים, גמישים, מסוגלים להימתח ומתאימים את עצמם לגודל התינוק. הם מכילים בתוכם את מי השפיר. הם בד"כ נקרעים עם תחילת הצירים או במהלך השלב הראשון של הלידה ובמקרים פחות שכיחים ראש התינוק מגיח עם הקרומים.
הם מתפתחים מהיום השביעי להיריון- שק מי השפיר מתחיל להתפתח ביום השביעי להתפתחות העובר.
מי השפיר מתהווים במהירות: שק השפיר מכיל בתוכו את מי השפיר ויוצרים סביבה שמגינה על התינוק ומספקת לו אפשרות לנוע בחופשיות ע"י ציפה ללא השפעה של כוח הכובד.
בשבוע 20 להיריון – 400 סמק' – מתחילת התפתחות שק מי השפיר עולה נפח המים במהירות.
בסוף ההיריון יגיעו ל -1,000 סמק- זה הנפח המקסימאלי הממוצע של שק מי השפיר.
יש לקחת את זה בחשבון כשאנו מתייחסים לאישה בהיריון- זהו עוד נתון בעלייה של במשקל ובשינוי היציבה.
הם מתחדשים כל 3 שעות – הם מתחדשים כל כמה שעות וגם במהלך הלידה הם ממשיכים להתחדש ולטפטף עד תום הלידה.

9. הרכב מי השפיר

# עד שבוע 16 להיריון הרכבם דומה להרכב נוזל חוץ תאי של העובר- מי השפיר נוצרים תחילה מן הדם של האשה. מקור מי השפיר בשלב זה ממים החודרים דרך הקרומים וממים מגופו של העובר המחלחלים דרך העור שלו. בשלב זה הם חסרי צבע וצלולים.
# מחודש רביעי העובר שותה ומשתין את מי השפיר- מהחודש הרביעי העובר משפיע השפעה ישירה על תוכן מי השפיר ועל כמות המים- משלב זה התרומה העיקרית בייצור מי שפיר מקורה מכליות העובר. העובר בולע כמויות הולכות וגדלות של מי השפיר במחזוריות של כ- 20 דק' ומשתין אותם וכך הוא מנקה את גופו מפסולת.
# הוא בולע אותם והם נמצאים אף בריאותיו- מתרחשת תנועה של נוזל מי שפיר אל מערכת הנשימה וממנה וגם זה משפיע על תוכן מי השפיר
# הם מכילים מלחים, סוכרים, חלבונים ומינרלים חיוניים להתפתחותו
# צבעם – צהבהב

10. תפקיד מי השפיר

# הגנה מפגיעות פיזיות חיצוניות- מהווים ריפוד המגן על העובר מפני חבלות חיצוניות, בולם זעזועים
# שמירה משינויי טמפרטורה- שומרים על טמפ' מווסתת וקבועה לעובר
# אפשרות תנועה ויכולת התפתחות מערכת השרירים והשלד- מאפשרים תנועה ע"י ציפה תנועה זו מפתחת את מערכ' השלד והשרירים של העובר
# מקור נוזלים-
# ניקוי פסולת מגופו- הוא מפריש חומרי פסולת דרך השתן
# מכילים חומרים החיוניים להתפתחותו

11.

# הם חיוניים בהתפתחות הריאות, הכליות ומערכת העיכול- מפתח את הריאות כהכנה לקראת הנשימה ואת יכולת הבליעה כהכנה ליניקה.
# מגנים מרעש- מסננים רעשים חזקים
# מגנים ממחלות וזיהומים
# שומרים על ראש התינוק גם בלידה - במהלך הלידה מרחיבים את צוואר הרחם ומגינים על ראש התינוק בירידה בתעלת הלידה- במהלך הלידה בעת הלחץ ההידרוסטאטי גם מי השפיר עוזרים להתרחבות צוואר הרחם ומגנים על ראש העובר.

12. ריבוי מי שפיר- הבעיה נפוצה באחוז אחד בלבד מהמקרים

בבדיקות אולטרסאונד ניתן לקבוע האם כמות מי השפיר נורמלית ואם היא מתאימה לגיל ההיריון. כמות לא תקינה של מי השפיר עלולה להעיד על פגם כלשהו אצל התינוק- כרומוזומלי או תפקודי.

13. ריבוי מי שפיר

יכולה לנבוע כתוצאה מבעיה כלשהי אצל האם או אצל העובר.
למשל חסימה במערכת העיכול של התינוק המונעת ממנו לבלוע את מי השפיר.
במקרה של ריבוי מי שפיר נפח הרחם גדל מאד ועלול לגרום לאם לכאבי גב, להפרעות בנשימה ולנטייה גבוהה יותר של צרבות. יש לחץ גדול יורת של הרחם על הסרעפת ועל הריאות יוצר קוצר נשימה ושינוי בלחץ הדם.
חשוב בתרגול הרבה עבודת נשימה, פתיחת החזה ושחרור גב תחתון.
נפח המים הגדול עלול לגרום למנחים פתולוגיים של העובר- מצג רוחבי למשל ויכול הלגדיל את הסיכון לצניחת חבל הטבור.

14. מיעוט מי שפיר

עלות לנבוע מבעיות אנטומיות או פיזיולוגיות של התינוק
# נפוץ ב – 3-4% בלבד
# עלול לגרום להתפתחות מואטת של העובר
# התכווצויות רחמיות
# אי נוחות בבטן
# יתכנו מומים כתוצאה מחוסר מקום ברחם
# עלול להיווצר לחץ על חבל הטבור

שקופית 15

# בשלבי היריון אחרונים עלול לסמן מצוקה עוברית- בד"כ רואים מיעוט מי שפיר בשלבים מתקדמים של ההיריון, לרוב זה לא מופיע בשלבים מוקדמים של ההיריון
# עלול לגרום למקונוים (צואת עובר ראשונית)
# פעמים רבות מחליטים על לידה מוקדמת בניתוח קיסרי - פעמים רבות יוחלט על הלידה מוקדמת כדי לאפשר ניתוח לתיקון הליקוי אצל התינוק או כדי שאפשר יהיה לשלוט טוב יותר על תנאי הסביבה שלו.
# יתכן קרע בקרומי השפיר
# עיכוב בהתפתחות התינוק

שקופית 16

הדברים הבאים עלולים לגרום למיעוט מי שפיר:
# כלייה חסרה
# חסימה במערכת השתן
# ירידה בזרימת הדם אל השילייה
# עלייה בלחץ הדם
# הזדקנות שילייה

שקופית 17: תרגול

# באישור רופא אפשר לתרגל כרגיל, תרגול המותאם להיריון- תירגול מתון.
# להימנע לחלוטין מקפיצות, מעברים חדים, כריעות ממושכות ותנוחות עמידה אינטיסיביות
# יש לזכור כי בריבוי מי שפיר עלול חבל הטבור להקדים את ראש התינוק
הרבה תרגול של נשימה, הרפייה, פיתולים להפחית מתח ממערכ' העצבים, חשיבה חיובית, עבודת סרעפת.
הרבה מנוחה
להרבות בשתיה
אם האישה בשמירת הריון היא לא מתרגלת בשיעור רגיל אלא לבד בבית בעדינות במיטה או בבית החולים.

18: השילייה

 אבר דמוי כבד גדול המתפתח וגדל עם ההיריון
 עד שבוע 12 מוזן התינוק מהגופיף הצהוב בשחלה, כשנוכחותו משפיעה על תחושת בחילות- מערכת העיכול רגישה לפרוגס' שמופרש מהגופיף הצהוב וזה גורם לבחילות
 משבוע 12 לערך משתרשת השילייה והבחילות פוסקות (לא תמיד!!!)- משבוע 12 השילייה מיצרת פרוגס' וזה בד"כ עושה פחות בחילות. רק משבוע 12 השילייה מתחילה להזין את התינוק.
 השילייה מונעת מגוף האם לדחות את ההיריון - גוף האישה מתייחס לזרע של הגבר כאל פולש ויש תיאוריות שונות המנסות להסביר כיצד למרות זאת נקלט ההיריון בגוף ולא נדחה. התיאוריה המקובלת היום טוענת שתאי השלייה אינם מאותתים לגוף על היותם תאים זרים וגם תאי הלימפוציטים של הרחם משתתפים בתהליך אי הדחייה של השלייה.
 היא מייצרת פרוגסטרון המגן על ההיריון- הפרוגסטרון מונע הפלות
 משמשת הזנה לתינוק כל מהלך ההיריון- התינוק מקבל חמצן, מזון ונוגדנים מהשלייה דרך חבל הטבור.

19

 לשילייה צד אימהי וצד עוברי- הצד האימהי צמוד לדופן הרחם בסיסים- בליטות קטנות שמחזיקות את השלייה במקומה.
 היא עשירה בכלי דם
 הצד העוברי נמצא בתוך קרומי השפיר- ממרכזו יוצאים כלי הדם המרכיבים את חבל הטבור.
 היא משתרשת בעזרת סיסים בדרך כלל בדופן אחורית העליונה של הרחם- לעיתים יש גם שלייה קידמית וזה לא בעייתי.
 לעיתים תהיה נמוכה אך תעלה עם גדילת הרחם- בשל התמתחות הרחם וצמיחתו היא תעלה למעלה
 לעיתים תהיה שליית פתח ותישאר כך עד הלידה- אם היא תשתרש על פתח צוואר הרחם וסביר להניח שההיריון יסתיים בניתוח קיסרי.

20: חבל הטבור

# מורכב מ - 3 כלי דם: 2 עורקים ווריד אחד- כלי דם אלו מאוגדים במעטפת שקופה. הדם שמגיע מהשלייה אל התינוק עובר דרך הווריד והדם שזורם מהתינוק לשלייה עובר דרך העורקים.
# מחבר בין השילייה לעובר
# דרך הווריד מגיע חמצן ומזון אל העובר וגם נוגדנים
# דרך העורקים מורחקים תוצרי פסולת מהעובר אל דם האם – דרך העורקים מפריש התינוק דו תחמוצת הפחמן וחומרי פסולת נוספים.

21: הזנת השילייה

# החמצן והמזון עוברים בפעפוע מהאם אל התינוק ובחזרה- פיעפוע זה מעבר חומר מריכוז גבוהה לריכוז נמוך. בדם האם יש ריכוז גבוהה של חמצן העובר לדם של התינוק.
# השילייה היא מסננת שאינה מושלמת! קפאין, ניקוטין, אלכוהול עוברים אותה בקלות- אחד התפקידים של השלייה היא לסנן את החומרים העוברים מן האם לתינוק אבל השלייה איננה מסננת מושלמת- חומרים כגון סמים, ניקוטין, קפאין, אלכוהול ותרופות מסוימות עלולים לעבור אל התינוק ולהזיק לו. חומרים כמו ניקוטין וקופאין משמשים אנשים יומיום ואין מספיק מודעות לנזקים שהם עלולים לגרום לתינוקות ברחם. (אלו חומרים מעוררים וגורמים לחוסר שקט אצל התינוק, ניקוטין מעכב את התפתחות העובר והם נולדים קטנים יותר. אלכוהול פוגע במוח התינוק)
# חלק מהחומרים נשארים אצל התינוק ברמה גבוהה מהאם- חומרים כגון מינרלים החשובים להתפתחות התינוק ישארו אצל התינוק ולעיתים רמתם תהיה גבוהה מזו של האם. וימשיכו להגיע אליו חומרים אלו ללא קשר לרמתם בגוף האם.
# רעלים עוברים וחלקם נשארים
# תרגול נשימה בהיריון יעביר חמצן טוב יותר לתינוק!- נשימה ותנועת הסרעפת משפרים את זרימת הדם בשלייה ומשם לתינוק.
# סירקולציה טובה אצל האם (תרגול) תעשיר את התינוק
# השלייה נחשבת "זקנה" כאשר היא מגיעה לדרגה 3- לשלייה שלוש דרגות בשלות, עם התבגרות ההיריון השלייה עשויה להגיע לדרגת בשלות שלישית ואז היא נקראת שלייה זקנה. זוהי שלייה שיכולת התפקוד שלה עשויה להיות פחותה. בבדיקות אולטרסאונד רואים את דרגת הבשלות של השלייה ומחליטים אם להמשיך את ההיריון או לסיימו.

בעיות בהריון

לקרוא עוד על היפרדות בטנית וראו גם סרטון מתוך השתלמות בנושא

לקרוא עוד על סימפיזיוליזיס וראו גם סרטון מתוך השתלמות בנושא

שיעורי יוגה להריון ואחרי לידה מתקיימים בסטודיו שלנו או אונליין מהבית, בקבוצה או כשיעור פרטי לבחירתך 

קורס הכנה ללידה

מידע נוסף להריון 

מה להביא לשיעור יוגה ראשון ? 

אינדקס מאמרים מקצועיים בנושא יוגה נשים ויוגה לנשים 

# יוגה בהריון - להכיל את השינוי  

# היפרדות בטני בהריון ואחרי לידה

# סימפיזיוליזיס בהריון - כאבים באגן בהריון

>> שבוע התנסות בעלות שיעור בודד - בסטודיו או באונליין לבחירתך